אאא

כשלמדתי בשיעור א' ישיבה קטנה, האזנתי בצהריים לתוכנית שירים מפורסמת בין שתיים לארבע אחה"צ. ביום מן הימים השדרן, מנחם טוקר שמו, שידר לראשונה שיר חסידי חדש ומקפיץ. שמעתי את אותו שיר, ומרוב ההתלהבות מהלחן המדהים במהלך סדר שני שוררתי ופיזמתי אותו שוב ושוב תוך כדי הלימוד (ימחל לי הקב"ה על עוון ביטול תורה זה).

תוך כדי שפיזמתי להנאתי את השיר הנ"ל, 'בחור חשוב' משיעור ג' שמע אותו ונחרד כולו עד עמקי נשמתו: "זה שיר של חילונים מלא מילים גסות רח"ל".

פנה אותו בחור למשגיח, היאך בחור זה משורר אותו בהיכל הישיבה הקדושה?! (תוך כדי שהוא מצביע עלי).

המשגיח מבלי לחשוב פעמיים, ענה לאותו בחור: "ומנין לך שזה שיר חילוני רח"ל, היכן שמעת אותו??".

כך הבחור החשוב משיעור ג' נתפס בקלקלתו, והודה שבמקום להאזין לרדיו חרדי שמשמיע למאזיניו גם 'שירים מגוירים', הוא האזין לרדיו חילוני שמשמיע למאזיניו 'שירי עגבים' רח"ל.

***

כל זאת נזכר כותב השורות לאחר שבשבועות האחרונים הועלתה טענה על ידי גולש יקר, שטען שציטטתי דוקטור מסוים שכותב במקומות שאין רוח חכמים נוחה מהם. אותו מגיב טען שהוא עוקב אחרי אותו ד"ר כמה שנים, והוא כותב באופן סדרתי כנגד היהדות (!).

(אותו מגיב סייג את דבריו, וטען שלמרות שהציטוט שפורסם ב'כיכר השבת' במדור 'היסטוריה ואקטואליה' מאת כותב השורות מאותו ד"ר, הוא לא דברים פסולים כלל וכלל, אולם יש להיזהר שלא לצטט אנשים שאין רוח חכמים נוחה מהם כלל וכלל).

כששמעתי על תגובה זו, נחרדתי, ומיד בקשתי מאותו מגיב שישלח לי קישור היכן אותם המקומות הללו שאותו ד"ר כותב בהם דברים לא ראויים.

קבלתי את הקישור, והאינטרנט החסום שלי לא נתן לי להיכנס. שלחתי בקשה לחברת הסינון שיאשרו לי לפתוח באופן חד פעמי? התשובה שקבלתי: "זו פורום שנאסר בידי כל גדולי ישראל ואין לנו לפתחו".

כתבתי לאותו מגיב כעוס, שמשום מה איני מבין מדוע הוא גולש בפורום שנאסר בידי כל גדולי הדור, אולם אני מתחייב לעתיד לבוא כשאני יצטט דוקטורים למיניהם  - אשלח לו את שמם של אותם מצוטטים, ואולי הוא בגלל שהוא גולש בכל אותם פורומים שנאסרו בידי גדולי הדור, ידע מי כשר ומי פסול...

***

כדרכינו נחזור אחורה לדוגמה מרתקת לפני כמעט מאה שנים. קובץ 'בית ועד לחכמים' שיצא לאור בעיירה סאטמר שכדרכם של קנאים התעסק בין היתר בהחרמות ונידוים.

בחודש סיוון תרפ"ו (1926) פרסם העורך רשימה של ספרי מינים שאסור לקוראם. בין היתר העורך כתב על ספר מסוים של אחד מגדולי ישראל זצוק"ל: "ראוי לדקור ולנחור את מחבר הספר הנ"ל ביום כיפור שחל להיות בשבת... שאין ביעור חמץ אלא שרפה לשרוף את ספרו".

בגיליון אב תרפ"ו (1926) פורסמה בקובץ אודות 'צדיק פלמוני' שהחרים את ספריהם של המשכילים המפורסמים משה מנדלסון וצבי הירש גְרֶץ, תוך כדי שהובאו דוגמאות המוכיחות את דבר כפירתם של השניים.

ברם, בגיליון אח"כ הובאה טענתו של 'חכם אלמוני' שהעיר בצדקנות כנגד אותו צדיק: היאך ה'צדיק הפלוני' קרא בהם, והרי אסור לקרוא בהם?!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מה אתם חושבים שהגיב עורך 'בית ועד לחכמים'??? תשובתו הייתה שאותו צדיק פלוני קרא בהם בליל ניטל...

נמליץ לאותו אברך יקר, שלא יכניס את עיניו בפורומים שנאסרו בידי כל גדולי ישראל שאם לא כן, ינחול הוא וזרעו אחריו גהינום על העבירה החמורה אותה עבר.

לקריאה נוספת:

המעין, גליון ניסן תשע"ד, קובץ 'בית ועד לחכמים' סאטמר: גלגוליו של כתב-עת קנאי על רקע מאבקי הדור, הרב איתם הנקין

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com