אאא

מאז המצאת הפניצילין (הרכיב הפעיל באנטיביוטיקה), בשנת 1928, הצליח עולם הרפואה להדוף מתקפות של חיידקים ולמנוע זיהומים בגוף, אולם אחת התופעות שמדאיגות את עולם הרפואה היא העמידות שפתחו החיידקים כנגד הפניצילין, כשמדי פעם מתגלים מקרים של חולים שהאנטיביוטיקה אינה משפיעה עליהם. 

מחקר ישראלי חדש מראה כי המדיניות כעת של הרופאים בישראל היא להוריד את כמות המרשמים של האנטיביוטיקה, מתוך חשש שהאנטיביוטיקה כבר לא תיתן את המענה הנצרך במקרים של זיהומים משמעותיים יותר.

בראיון לynet אמר הפרופ' ג'יהאד בשארה מבילינסון, כי "אפילו באנטיביוטיקות שעוד לא השתמשנו בהן יש כבר חיידקים שעמידים להן. המצב הזה הוא חמור במשך זמן רב ואנחנו כבר בעידן הפוסט־אנטיביוטי. למעשה, כבר היום יש חולים שאין לנו מה לתת להם, וזה המצב כבר כמה שנים טובות".

הפרופ' הוסיף ואמר כי "בגלל השימוש המופרז באנטיביוטיקה הגענו למצב הזה, ומצד שני חברות התרופות לא ייצרו אנטיביוטיקות כבר כמה שנים טובות. בזמן הזה נוצרו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מדובר על משבר רציני שטרם נפתר, ולכן יש כל מיני ניסיונות לחשוב מחוץ לקופסה ולהתאים טיפולים ספציפיים שהם לא אנטיביוטיים".