אאא

איש יקר שלום לך!
אני לא מכיר אותך ולמרות זאת אני מרשה לעצמי לכתוב לך. כתבת דברים נוקבים מאד, היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב.

למרות שהנושא שהעלית מציף כל כך הרבה סוגיות בוערות אודות מבנה עולם הישיבות, שידוכים, ועוד ועוד, אשתדל מאוד שלא להיכנס לסוגיות אלו, משום שבעיני זה גובל בבריחה מהעיסוק המהותי באדם עצמו.

המלאכה הזו שאני נוטל על עצמי קשה עד מאוד. דומה הדבר לפקק של מכוניות רבות שהופיעו מכמה כיוונים בו זמנית והסתבכו, ואיש קטן מגיע על דעת עצמו ומנסה לעשות סדר בין המכוניות, כשהוא צריך לקבל אמון מכל הצדדים, ולשכנע את כל הצדדים לפעול על פי הוראותיו.

אין לי מטרה בכתיבה זו לשחרר את הצומת מהפקק שתוקע אותו, ואיני מאמין שישנה אפשרות שכזאת. אני כן יכול לנסות לתת לך כלים כיצד להשתחרר מתוך הפקק. חשוב לי לנסח את המציאות בצורה מדויקת מבלי להפנות אצבע מאשימה כלפיי הממסד או הסביבה הקרובה, ולא מפני שאין להם חלק, אלא מפני שהחלק של האדם עצמו משמעותי לאין ערוך.

אני רוצה להפוך את המצוקה שהעלית, מבעיה לדרך מאתגרת שהאדם הוא חלק פעיל בה, ועיקר העיקרים להגיע לשיח מאמין וכנה - כנות עם עצמנו. עם הסביבה. עם הסיטואציה שאנחנו חלק ממנה. ולאחר מכן לזכות גם לאמונה אמתית שנותנת כח לאדם, ולא אמונה שפת אנשים מלומדה.

ראשית כל צריכים אנו להתבונן ולהבין מה המשמעות של לסגור שידוך.

לא נתכחש לכך שברקע ישנם קולות רבים שמקשים על התהליך של בחירת השידוך. משפטים כמו - "למה לכולם זה הולך בקלות ורק אני כזה מורכב"? "למה מציעים לי הצעות שלא קשורות למי שאני"? "אולי אני בכלל לא אמור להתחתן? "למה דווקא מי שכל כך רציתי הורידה אותי"? ועוד ועוד רעשי רקע שאינם קשורים לעצם הנושא.

לא נתכחש גם לעובדה שסביב השידוכים ישנם הורים סבים וסבתות שכנים ושכנות מבינים ומבינות וסתם אנשים שחושבים שהם מכירים את מי שאני. גם לא נתכחש לכך שיש לנו כמויות של מידע בראש, והמידע הזה משפיע עלינו: ראינו את ההוא שהצליח, וראינו את ההוא שנפל. יש לנו בראש עוד מלא מלא מחשבות ותהיות שמרחיקות מאתנו את המיקוד הנכון והנדרש כדי להגיע לשידוך המותאם במיוחד עבורנו.

כדי למצוא שידוך אנחנו צריכים ראשית כל לאהוב את הדרך הזו, לאהוב את החיפוש, להתחבר לדיון הפנימי העמוק שמתנהל בתוכי סביב שאלת הזהות שלי, התהליך של חיפוש אחר השידוך הוא בעצם תהליך זיכוך של האישיות. 'מי אני'? 'מה אני רוצה שיקרה עם החיים שלי'? 'מה עשיתי עד היום'?

כל מפגש עם בחורה מהווה טריגר שמחייב אותי לחשוב ולדייק את מי שאני רוצה להיות, ואת הבית שאני רוצה להקים. התהליך הזה הוא קשה וכואב, אבל מענג מאין כמותו.

התהליך הזה הוא אישי. הוא אינו נחלתם של השדכנים או של הסביבה הקרובה, אלא נחלתו האישית של האדם הפרטי שמברר את זהותו מול עצמו ומול הקב"ה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כדי למצוא שידוך, כלומר - כדי להגיע למצב שבו האדם מסוגל להתחייב לחיים ארוכים משותפים על כל המשתמע מכך, האדם צריך לאהוב את המחויבות - כלומר שיש לאדם סדר יום מחייב, גבולות מחייבים, והתחייבות להיות מי שהוא. גם מי שאינו חלק מההווי הישיבתי, עדיין יכול ליצור לעצמו סדר יום מחייב בצורות רבות. ניתן לשמוע מבחורים רבים שהסיבה לכך שהם הולכים לחפש שידוך, היא מפני שנמאס להם מהמצב הקיים של חוסר מעש וסיפוק - ואולי השידוך יביא את הפתרון לחייהם. הטעות שלהם היא בכך ששידוך לא יכול להוות פתרון לחיים שאינם! שידוך הוא תהליך של מיזוג שמביא למימוש את הפוטנציאל האדיר שגלום באדם. ולולי המיזוג הזה, האדם לא יוכל להגיע למימוש העצמי שלו בשום דרך.

שידוך אינו עסקה, ופגישות אינן מבחן אישיות! שידוך הינו הבנה שאני מחפש את החצי השני שלי ושביחד נוכל לממש את הרצונות והשאיפות שלנו בחיים, ופגישות השידוכים הינן מפגשים שבהם אני מנסה להתחבר ולהרגיש מה הלב שלי אומר, ובעיקר זו התנסות בפועל של נתינת מקום לשני, לשמוע את השני, ולרצות שיהיה לו נעים איתי.

לסיום אני מסכים שישנן בעיות עומק שדורשות מענה, אני מסכים שהיה כדאי שיהיו קורסים להכשרת שדכנים, אני בעד ימי עיון לבחורים בנושאי שידוכים, ואני בעד עוד כמה דברים ועד אז לכל אחד ואחד מאתנו יש דרך לעשות, דרך שתועיל מאוד להמשך החיים האישיים שלנו.

מאחל לך שתמצא את אושרך!

שמריהו גריינמן
ראש הכולל לבחורים ברחביה 
G0503045733@gmail.com